שוק התעסוקה המשפטי: תמונת מצב

חברת JOBIT, העוסקת בהשמה וייעוץ קריירה לצעירים ובגיוס משפטי למשרדי עו"ד, מספקת נתונים מרתקים על דפוסי התעסוקה של עוה"ד. כמה זמן עובר עד שעו"ד בעבודתם הראשונה מחפשים שינוי כיוון? מדוע הם מגישים קורות חיים לעשר משרות שונות במקביל? כמה עו"ד מעוניינים לבצע הסבה מקצועית?

מחלקת הגיוס המשפטי Jobit Law מבית Jobit, עוסקת בגיוס של עורכי דין למשרדי עורכי דין המובילים בשוק הישראלי, לצד גיוס של יועצים משפטיים לחברות. במסגרת העיסוק היום-יומי באיתור, מיון וגיוס עורכי דין למשרות משפטיות מגוונות, נאסף מידע רב על דפוסי ההתנהגות של עורכי הדין והמעסיקים, אשר מציג תמונה מעניינת בנוגע לשוק התעסוקה בענף המשפטים, ובעיקר לגבי הצמתים שבהם עורכי הדין מחפשים לעבור בין משרדים, או שוקלים לבצע הסבה.

נשארים בעבודה הראשונה ארבע שנים

באופן יוצא דופן ביחס לשוק התעסוקה התזזיתי יחסית שמאפיין את בני דור ה-Y, אשר מחליפים מקום עבודה בממוצע כל שנה וחצי, עורכי דין שמשתלבים בעבודה כשכירים לאחר ההסמכה, או שפונים לעבודה כעצמאים בשנים הראשונות לאחר שהוסמכו, מחפשים מקום עבודה חדש באופן אקטיבי אחרי ארבע שנים בממוצע. ניתן לייחס את הנתון הזה להמשכיות שמייצרים המעסיקים במגזר הציבורי והפרטי עבור עורכי דין, שממשיכים ברצף במקום העבודה לאחר ההתמחות, ובהנחה שמקום העבודה מספק להם יציבות ועניין ראשוניים למקצוע, הם לא ממהרים לעזוב.

נקודת ה”שבר” של עורכי דין רבים, שבאה לאחר שלוש-חמש שנים, מתאימה לנתוני השכר שמתפרסמים מעת לעת ומעידים על צמיחה איטית יחסית בגובה השכר בשלב זה של הקריירה, במיוחד ביחס לקפיצה המשמעותית שעושים החברים לשנתון של עורכי הדין שעובדים בהיי-טק או במגזרים עסקיים אחרים, אשר מתחילים לתפוס “פער” מהחברים המשפטנים שלהם בעלי אותו ותק מקצועי.

יורים לכל הכיוונים

עוד נתון מעניין אודות דפוסי ההתנהגות של עורכי דין שמחפשים עבודה הוא הגשת מועמדויות מרובה ביחס לתחומים אחרים. עורכי דין שמחפשים עבודה באופן אקטיבי מגישים בממוצע קורות חיים לעשר משרות שונות במקביל, בעוד שבתחומים אחרים, עובדים בעלי ותק דומה מגישים מועמדים לשלוש-ארבע משרות במקביל. הדבר נובע מפעילות מוגבלת בבניית מיתוג מעסיק בתחום עריכת הדין. המשרדים מחולקים לפלחים שונים לפי עיסוק, גודל ויוקרה, אבל המועמדים לא מוצאים הבדלים משמעותיים בין המשרדים בתוך אותו הפלח, ולכן מחליטים להגיש לכל המשרדים במקביל, ליתר בטחון. זאת בשונה מתחומים אחרים בהם קיימים הבדלי מוניטין משמעותיים בין חברות שעוסקות באותו התחום, ומועמדים בוחרים בקפידה את החברות אליהן הם מעוניינים להתמיין.

מחפשים הסבה מקצועית

נתון מעניין נוסף הוא הנכונות של עורכי דין רבים לפנות לתחומים מקצועיים אחרים. המערכת של Jobit מאפשרת לעורכי הדין להגיש מועמדות באופן רחב לתחומים מקצועיים רבים. במסגרת הרישום למערכת מתבקשים המועמדים לעבודה לסמן את התחומים בהם הם מעוניינים לקבל הצעות עבודה. מבחינה של עורכי הדין המוסמכים שנרשמו למערכת על מנת לקבל הצעות עבודה עולה, כי 26% מהם כלל לא מחפשים לקבל הצעות עבודה בתחום המשפטי, משמע – מחפשים לבצע הסבה מקצועית באופן מובהק. באשר ל-74% הנותרים שכן סימנו את התחום המשפטי כתחום שממנו ירצו לקבל הצעות, יותר ממחציתם סימנו כי הם פתוחים לקבל הצעה גם בתחומים אחרים.

התחומים המובילים הינם היי-טק, אדמיניסטרציה, משרות ניהול בכירות, פיתוח עסקי ומכירות, שיווק ופרסום ומשרות פיננסיות.

הפתיחות הרבה של המועמדים מלמדת על היעדר מחוייבות לתחום המשפטי, שאמנם מאפיינת את בני הדור שעובדים בתחומים אחרים, אך מפתיעה ביחס לנקודת המוצא של עורכי דין מוסמכים, שעברו תהליך יחסית ארוך ויקר של הכשרה והסמכה מקצועית. אם נשווה את עורכי הדין לבעלי מקצועות כמו רופאים, רואי חשבון או אדריכלים – תחומים בעלי הכשרה ארוכה המזכירה את המסלול המייגע שאותו נדרשים לצלוח עורכי הדין בדרך להסמכה המיוחלת – הנתונים בהחלט יוצאי דופן ומעידים כאמור על מחוייבות נמוכה למקצוע, או חוסר שביעות רצון מהמקצוע לאורך זמן.

משכילים ובעלי תארים

כ-30% מבין עורכי הדין שמחפשים עבודה הינם בעלי תואר שני או יותר (מבלי להתחשב במועמדים בעלי תואר ראשון נוסף). מדובר בנתון מעניין ביחס לתחום המשפטי, שעל פניו אינו מצריך תארים מתקדמים על מנת לעסוק בפרקטיקה, ולא נהוג לדרוש תארים מתקדמים ממועמדים בתחילת דרכם, ביחס לנהוג בתחומים אחרים.

מבחינה מעמיקה של סוג המועמדים בעלי תארים מתקדמים, ניתן לחלק את אותם לשתי קבוצות מרכזיות:

קבוצה ראשונה – בוגרי לימודי תואר ראשון ושני ברצף, במסגרת תוכניות מצטיינים הקיימות במספר פקולטות למשפטים, אשר מאפשרות “דחיסת” הלימודים של שני התארים לזמן קצר יחסית.

קבוצה שנייה – בוגרי מוסדות לימוד פחות “נחשבים” בשוק העבודה, שפונים ללימודי תואר שני במוסד לימודים “נחשב” יותר, בעיקר אוניברסיטאות, במטרה לשדרג את עצמם באמצעות התואר הנוסף ולשפר את מעמדם בשוק מחפשי העבודה.

הניסיון שלנו מלמד שמעסיקים פחות מתרשמים מתארים מתקדמים שאינם מחקריים במשפטים, ולרוב הנתון הזה אינו מהווה יתרון משמעותי עבור המועמדים.

אז מה אפשר להסיק מכל הנתונים?

בחרו נכון את מקום ההתמחות, הוא ישפיע רבות על תחילת הקריירה שלכם ויסלול לכם את הדרך להמשך. שמרו וטפחו יכולות וניסיון בתחומים אחרים, אין לדעת מתי תרצו לבצע הסבת מקצוע, אבל אם וכאשר תגיעו לנקודה הזאת – ניסיון רחב וסט יכולות מגוון יהוו יתרון משמעותי.

בואו נתחיל לעבוד!